סיפור לזכרו של מרן הרב שטיינמן זצ”ל לרגל הסתלקותו

הָיָה זֶה בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לִפְטִירָתָהּ שֶׁל הָרַבָּנִית ע”ה, כַּאֲשֶׁר בְּעֶרֶב פֶּסַח פָּנָה מָרָן לִמְקֹרָבָיו וּבִקֵּשׁ מֵהֶם, שֶׁיָּכִינוּ עֲבוּרוֹ מַיִם מֵעֶרֶב פֶּסַח לְכָל הַפֶּסַח, כְּאַחַת הַדֵּעוֹת הַמַּחְמִירוֹת בַּהֲלָכָה.
“מָה נִשְׁתַּנָּה?” תָּמְהוּ הַמְּקֹרָבִים, “מַדּוּעַ הֶחְלִיט מָרָן לְהַחְמִיר בְּחֻמְרָה זוֹ, בְּשׁוֹנֶה מִן הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ?”
הֶסְבֵּרוֹ שֶׁל מָרָן הוֹתִירָם נִפְעָמִים. “כָּל עוֹד הָרַבָּנִית ע”ה הָיְתָה חַיָּה” נָשְׁרָה דִּמְעָה רוֹתַחַת מֵעֵינוֹ, “לֹא הָיָה מָקוֹם לְחֻמְרָה זוֹ, הַמַּכְבִּידָה עַד מְאוֹד עַל הִתְנַהֲלוּתָהּ שֶׁל עֲקֶרֶת הַבַּיִת” אָמַר, “עַתָּה, שֶׁלְּדַאֲבוֹן הַלֵּב נִסְתַּלְּקָה מֵאִתָּנוּ, יֵשׁ לְכָךְ מָקוֹם”…
“כְּדַאי וְרָאוּי מְאֹד לְהַחְמִיר” חָתַם מָרָן רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, “אוּלָם, בְּשׁוּם פָּנִים וְאֹפֶן לֹא עַל חֶשְׁבּוֹן הַזּוּלַת!”

היום הסתלק מאיתנו מרן הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ”ל
במשך תקופה ארוכה ציירתי את הספר “מרן ראש הישיבה” סיפורים לילדים על פועלו על מנהגיו ועל גדלותו, הקפדתו הגדולה במצוות לא באה על חשבון הזולת, זהו המסר הכי חשוב בעיני שאפשר ללמוד מהאיש הגדול הזה.

יהי זכרו ברוך

ת.נ.צ.ב.ה
ציור שלי וסיפור מתוך הספר “מרן ראש הישיבה” של הסופר הרב אברהם אוחיון שליט”א