מהבית החמים שבמרומי ההר בצפת ליד החלון הגדול הצופה אל פני הכינרת, הוא היה יושב שעות רבות מפזם ניגונים אהובים, ורוקע בידיו ובעזרת כפית קטנה בעדינות בגלילי הנחושת, לאט לאט פיסת הנחושת הסתמית הייתה הופכת ליצירת אמנות מרהיבה ומעוררת השראה תחת ידי האמן שלו.
סבא מיכאל היה בשבילי ההשראה וממנו קיבלתי את האהבה לאמנות ולציור.
ביצירות שלו משתקפים רגשותיו וליבו הגדול ואם תתבוננו היטב תוכלו לראות את נפש האמן שלו בין כפלי הנחושת.
לעד אזכור אותך סבא
יהי זכרך ברוך
היצירה “בית הכנסת האר”י בצפת” מתוך יצירותיו של סבא מיכאל.