תמר צייטלין גדלה אמנם בירושלים, אבל בילתה חופשות רבות בבית סבה וסבתה בצפת. סבא מיכאל שלה עסק בריקוע ציורים בנחושת, ותמר הקטנה אהבה לשבת ליד הסב ולראות אותו יוצר, כמו במטה קסם, ציורים ריאליסטיים על המתכת. “הייתי מתבוננת בעיניים סקרניות על ציורים ריאליסטים שנראו לי ממש אמיתיים וחיים, וסבא היה אומר לי: את רואה, כשתהיי גדולה את ככה תציירי”, היא נזכרת. “ואני לא הבנתי איך אעשה זאת. זה נראה כל כך קשה ומסובך!”
שם, ליד ריקועי הנחושת של סבא, תמר צייטלין ספגה את האהבה לאמנות בכלל ובציור פרט. כשהייתה בת תשע נרשמה לחוג ציור, ומשם החלה מסע לימודים שעבר אצל מגוון מורות, במטרה ללמוד את כל הסגנונות. לאחר מכן, השתלמה באופן מקיף ויסודי אצל האמנית אורה ניסים.
בשנים הראשונות לקריירת הציור שלה, צייטלין ציירה בצבעי פחם, עפרונות, מים ושמן. היא גם העבירה חוגי ציור לילדות מאז שמלאו לה 16. אבל עם השנים, כשהציור הדיגיטלי התחיל להשתלט על שוק האיורים, תמר החליטה שעליה ללמוד גם את המיומנות החדשה הזו.
“בציור הממוחשב מציירים בעזרת עט ולוח דיגיטלי ,בתוכנות מחשב כמו פוטושופ, פיינטר, מנגה סטודיו ועוד”, היא מסבירה. “התכנות הללו מדמות בדים, ניירות, מכחולים ועפרונות וכל סוגי הצבעים, כל תוכנה עם היתרונות והיכולות שלה. הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי עוברת בציור אחד בין כל התוכנות, כל פעם לפי הצורך. לדוגמא, הקו של הרישום יפה וחלק יותר במנגה סטודיו, לעומת הפיינטר שנותנת יותר תחושה אמיתית של שמן על בד.
“בשנים שהתמחיתי בציור ממוחשב לא היה היכן ללמוד זאת”, היא מוסיפה. “את התוכנה הבסיסית הלכתי ללמוד אצל גרפיקאית והשאר למדתי בעצמי דרך ניסוי וטעיה, ופיתחתי שיטות עבודה משלי שמתאימות לציור דיגיטלי. היום, ברוך השם, לא חסרים בתי ספר שמלמדים איור דיגיטלי”.
ההשתלמות בציור דיגיטלי הביאה את תמר להגשים את שחזה סבה: לצייר ציורים ריאליסטיים, שכמעט וקשה להאמין שהם ציורים. היא החלה לאייר ספרי צדיקים, כשהיא מציירת את דמויות הצדיקים באופן ריאליסטי שמעניק להם חיות מיוחדת. “ציור ריאליסטי הוא ציור שנראה מציאותי. היתרון בציור על פני תמונה הוא שאפשר לשנות ולצייר כיד הדמיון הטובה. מה גם שלסיפורים הספציפיים שמופיעים בספרים בדרך כלל אין תמונות שמתעדות אותם. הציור גם נותן להכניס אוירה וגוונים היישר מהלב.
“כמו כן, יש לי את ההתמחות שלי להפוך תמונת שחור לבן לציור צבעוני ברמה שזה נראה כאילו המקור הוא תמונה צבעונית שצולמה בימינו. זו תוצאה מרגשת במיוחד, כאילו הדמות שזכורה רק בגווני שחור לבן קיבלה חיים מחדש”.
הציור הריאליסטי המוכר הראשון שלה, עם זאת, היה דווקא ציור ולא איור לספר, היא אומרת. “הציור הראשון שציירתי וזכה לתהודה ותפוצה רבה, מוכר ממש בכל בית ברסלבי. זה היה הציור של הציון של רבי נחמן באומן, ציור שמן על בד, שציירתי אותו במשך שנה תמימה. סיימתי לצייר אותו בערב ראש השנה התשס”ה, בעלי עשה ממנו הדפסים ולקח להפיץ אותם באומן. באותו ראש השנה ילדתי את בני הבכור וקראנו לו נחמן”.
יש ציורים אחרים שזכורים לך במיוחד?
“הציור של החפץ חיים שציירתי מתוך הסצנה של הסרט שהתפרסם לפני שנה וקצת, הסרט בו נראה החפץ חיים צועד יחד עם מלווים בכינוס של אגודת ישראל. התמונה לא ברורה והחפץ חיים משפיל שם מבט. בציור הזה הייתי צריכה לצייר לו את העיניים לפי תמונה אחרת מפורסמת שלו. כמו כן, אותו ציירתי צבעוני ואילו את המלווים השארתי בגווני חום, כי רציתי להעביר את המסר שהוא חי וקיים ביננו בזכות ספריו ופועליו ואילו האחרים נשארו בעבר. ישנו גם הציור של רבי אהרון מבעלזא גם בו התבססתי על כמה תמונות בשביל להגיע לרמת האותנטיות הגבוהה ביותר.
“בכלל, אני חושבת שכאשר מדובר בדמויות הללו, שנשאר לנו מהם רק זיכרון בשחור לבן, העבודה שלי מאוד מרגשת. אני מרגישה שהציור מחייה מחדש את הדמות, לעומת ציור של רב בן זמננו שיש ממנו אין ספור תמונות ולכן הציור פחות נצרך”.
האיורים הריאליסטיים של תמר צייטלין מוכרים בציבור בעיקר מסדרת ‘המאורות הגדולים’ של הרב אברהם אוחיון. דרך ההתפעלות מהספרים הללו, מגיעים אליה לא מעט הזמנות עבודה. “התפרסמתי בסגנון הריאליסטי בעיקר דרך הספרים של הרב אוחיון, ומאז אני מקבלת יותר פניות להזמנת ציורים בסגנון הזה, בין אם לספרי ילדים ובין אם להפיכת תמונה משפחתית ישנה בשחור לבן לציור צבעוני ומלא באווירה”. אבל בציורי גדולי ישראל, היא אומרת, היא מוצאת ערך מוסף. “ציור הצדיקים מרגש אותי מאוד, הסיפורים עליהם מלמדים אותי כמה הם מורמים ושקועים בתורה, ועם כל זה אנושיים כל כך ולעולם לא מקפידים כשזה יכול לפגוע בזולת. אני חשה שליחות להביא את כל היופי והחן האנושי הזה לילדי ישראל”.
חוץ מהסגנון הריאליסטי, באילו סגנונות נוספים את מציירת היום?
“אני מציירת להנאתי על בדי קנבס בצבעי אקריליק מקצועיים ציורים בסגנון חצי אבסטרקט –כלומר, ציורים לא מאד מדויקים. אני מציירת בצבעי אקריליק ולא בצבעי שמן כי לצבעי שמן לוקח בין שבוע לשבועיים להתייבש, לעומת צבעי אקריליק שמתייבשים מיד. בטבעי אני נמשכת לפרטים ולדיוקים ולכן בחרתי דווקא לצייר בצבעי אקריליק ואז אני חייבת לצייר מהר בלי להיכנס לדיוקים. אני פשוט צריכה את זה כשחרור לנפש אחרי כל ההשקעה בדיוק ובירידה לפרטים בציור כל שיערה ושיערה בזקן וכל קמט וכתם בפנים באיורים הממוחשבים”.
בנוסף לקריירה האמנותית שלה, תמר היא גם אם לשישה ילדים. איך היא משלבת בין המשפחה והעבודה? בתמרונים, היא אומרת. “בתור אימא לשישה בלי עין הרע, אני בהחלט עובדת סביב לשעון. בבוקר אני מציירת במשמרת בוקר עד שהילדים חוזרים מלימודם, בשעות אחה”צ מנסה להספיק כל מה שבית דורש: בישולים, כביסות, ניקיון ויחס למתוקים. בערב, אחרי ההשכבה, כשרוב חברותי מתרווחות עם כוס קפה, אני פותחת מחשב למשמרת ערב בציור… ברוך השם שיש עבודה ויש למי לבשל ולנקות”.
מהי התקופה הכי עמוסה שלך?
“התקופה הכי עמוסה שלי דווקא לא קשורה לציור. בחודשי הקיץ אני מורידה קצת מינון בהספק הציורים. ועדיין, אני מרגישה שהקנבסים הגדולים שלי יושבים ומחכים לצבע ומכחול, אז מידי פעם אני גונבת קצת זמן ושופכת עליהם צבעים מתוך ליבי”.