חינוך דתי או חילוני? בעקבות קורין גדעון מחפשת תשובה

נשארתי ערה בערב כדי לצפות בסרט מחפשת תשובה עם קורין גדעון  על חינוך ילדים, מעניין אותי התפר בין העולמות ואני מתחברת לדרכה למצוא את המשותף ביננו בלי לוותר על עצמנו.

הסרט עוסק בקונפליקטים שיש להורים ששולחים את ילדיהם למסגרות לימוד שלא תואמות את הקו של הבית.

וכמו שאתם יודעים, נענו בין העולמות, ויש לי היכרות אישית עם סקאלת מסגרות הלימוד, מחרדי אדוק, מיינסטרימי, מודרני, ממד ומשלב.

אין לי מסקנה אחת ברורה איפה הילדים גדלים מחונכים יותר, כי כמו שקללות ומילים גסות חמורות בעיני, גם גזענות ובושה ורצון לשנות את ההורים הם לא פחות.

הייתי מאושרת כשהילדים שלי התקבלו לחיידר כלל חסידי ובית יעקב בעלי שם מכובד, עד שהבנתי שאת השם הם עושים מגזענות והתנשאות על אחרים, אחר כך הבת שלי למדה בבית יעקב ‘מודרני’ בו לא מודדים לאימא את אורך החצאית ובודקים לאבא את סוג המגבעת, אבל החינוך היה אותו חינוך, שהמבוגרים מרשים לעצמם אורח חיים מתירני והפוך מכל מה שהם מלמדים את הילדים.

חינוך חרדי למשמעת או חינוך חילוני לחשיבה ביקורתית?

הבנתי שלחינוך החרדי יש יתרונות כמו משמעת וכניעה מול המבוגרים וידעתי שאם אעודד את הילדים שלי לחשיבה עצמאית וביקורת אני עלולה לערער את השליטה שלי בהם ובכל זאת החלטתי שאני לא מעוניינת באילוף ובוחרת בחינוך, שזה הרבה יותר מאתגר מלשנן מנטרות ולחכות שהילד יגדל, יפסיק להיות תמים ויבין מעצמו שהחיים הם לא בדיוק כמו שלימדו אותו..

רגע אחרי שיצאנו בשאלה פגשתי חברה חרדית עם ספקות בדת וכששאלתי אותה למה היא לא עושה שינוי היא ענתה לי, שבתכל’ס החינוך החרדי הוא הכי טוב והוא שומר על הילדים שלנו וכדי שלא יעיפו את הילדים היא נאלצת ליישר קו ולעשות דברים שאינה שלמה איתם.

שאלתי את עצמי, האם זה נכון שהחינוך החרדי הוא הכי טוב? האם המיתוס הזה עד כדי כך מוטמע בנו, שגם כשיצאנו בשאלה, חששתי כל כך מאנשי צוות חילונים עד שהתעקשתי לרשום את הילדים למסגרת הממ”ד כדי שנמשיך לפגוש מורות חרדיות? שאגב הן מדהימות! כי זה לא צוות שנבחר בפרוטקציה לפי מוצא או ייחוס משפחתי, אלה מורות בנשמתן שנותנות ים של ידע ואהבה לילדים.

באחד מהשיחות שהיו לנו, שאלתי את המורה החרדית שלימדה את בני בממ”ד, את רואה את החינוך שהילדים מקבלים פה, את לא מקנאה שלילדים שלך אין את כל זה והיא ענתה לי, בוודאי שכן אבל זה לא קו ההשקפה של הבית..

חינוך ממלכתי חרדי או דתי פלורליסטי

כמה טוב שיש היום את החינוך הממלכתי חרדי שהוא בתחילת דרכו ועובד קשה להוכיח את עצמו עם צוות מעולה שמשלב חינוך לחיי אמונה, תרבות חרדית ולימודי ליבה. כי חינוך שלא מושתת על פחד וחרדה מהעולם שבחוץ הוא חינוך הרבה יותר יציב והלוואי שתהיה האופציה הזו בכל שכונה ועיר!

הממ”ד במקום מגורינו הוא פלורליסטי, וכשהגענו להתרשם ממנו, אלישבע שלי שאלה את היועצת מה אנחנו צריכים לעשות כדי להתקבל והיא אמרה לה, כלום, אנחנו מקבלים את כולם!

הילדים והצוות יודעים שאנחנו חילונים, אנחנו לא מסתירים זאת ולא מתביישים שידעו, וזה בכלל לא משנה לאף אחד ואין כזה דבר שהורים לא מאפשרים לילדים שלהם להתחבר איתם כי יש שם מקום לכולם.

משם הם המשיכו לחטיבת הביניים בחינוך המשלב דתיים וחילונים שרואה את הצרכים של הילד לפני הכול, מלמד ומכיר לו את כל הכיוונים ומאפשר לו לבחור בעצמו את דרכו ולכבד את דרכו של האחר.

הבחירה החשובה בחינוך ילדים

כשבוחרים חינוך לילדים צריך לזכור שלא בהכרח הדת היא זו שהופכת אותנו לטובים יותר אלא החינוך לסובלנות ולקבלת האחר.

והעיקר זה לתת לילדים ים של אהבה וקבלה כי זה מה שהולך איתם ומיישר להם את הגב במי שהם

בסרטון: קטע מתוך הכתבה באולפן שישי